ביאור:יהושע טו ב
יהושע טו ב: "וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו ב.
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב[עריכה]
תאור האזור שעלה בגורל יהודה לנחלה[עריכה]
"וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב" - שבט יהודה קיבל את הרי יהודה (היום) עד שיפולי ההר בגבול הנגב. שבט שמעון קיבל את הנגב ובאר-שבע, אולם הם ביקשו מיהודה לעזור להם, וכך שני השבטים התאחדו, ואיחדו את נחלותיהם.
מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה[עריכה]
לים המלח יש כארבע קצוות, אחד לכל כיוון. העורך מדגיש שמדובר בקצה הדרומי הפונה לנגב ולערבה.
מתוך זה ניתן להבין שהלשון היא לא חצי האי שנכנס לתוך ים המלך במרכזו, אלא מדובר באזור המים הרדוד שנמצא בדרום ים המלח, וזה הלשון.